



Describe your image

שנתיים, 738 ימים אם לדייק.
כך נראית נצחיות כשעוברת בכל רגע, בכל נשימה 40 מטר מתחת לאדמה.
גלי וזיוי ברמן, התאומים מכפר עזה, שנחטפו מביתם בשבעה באוקטובר, חזרו אלינו אחרי יותר משנתיים בשבי החמאס. בחושך, בבדידות, בתחושה של לא-נודע.
עכשיו הם שוב על אדמת ישראל. הם כאן, אבל הדרך אל החופש האמיתי רק מתחילה עכשיו.
מאחורי החיוכים המקסימים שכבשו את כולנו, מאחורי התמונות והסרטונים המרגשים שראיתם בחדשות, מהמסוק, מהפגישה עם נשיא המדינה, מסתתר תחילתו של מסע שיקום ארוך, גופני ונפשי. עכשיו, כשהם חזרו, הם צריכים אותנו. את כולנו.
אם למדנו משהו מאז אותה שבת שחורה בשבעה באוקטובר, זה שאין דבר כזה "הם" יש רק "אנחנו". עם ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להתגייס למטרה נעלה ואין מטרה נעלה מזו.
אנחנו יכולים לעזור לגלי ולזיו להתחיל מחדש. לבנות בית, לטפל בגוף ובנפש, להחזיר לעצמם חיים ראויים אחרי הסיוט הארוך ביותר שקשה אפילו לדמיין.
אנחנו מזמינים אתכם לפתוח את הלב ולתת. כי כשאנחנו תורמים ונותנים, אנחנו מחזירים לעצמנו חלק קטן מהאמונה בטוב, וכמה חשובה לנו האמונה הזאת, בטח בימים אלה.
כל תרומה, קטנה כגדולה, תעשה הבדל אמיתי.




בשבת של השבעה באוקטובר בשעה 6:30 החל ירי טילים ואזעקות "צבע אדום".
טליה מתארת שהם נכנסו ברוגע לממ"ד "כיוון שאנו מתורגלים כבר מעל 20 שנה". אלא שהפעם הכל היה שונה – האזעקות לא פסקו לרגע ונשמעו יריות וצעקות מבחוץ.
טליה יצרה מיד קשר עם הבנים, גלי וזיו נשמעו מבוהלים וסיפרו לה שהם שומעים ערבית ויריות מכל עבר. היא ביקשה מהם להסתגר מיד בממ"ד.
בשעה 10:00 הם עוד הצליחו לדבר, גלי אמר שהוא הולך להיות עם אמילי כי היא מפחדת להיות לבד וזיוי סיפר שכל הדירה שלו מלאה עשן ושאל למה הצבא לא מגיע.
זמן קצר לאחר מכן נותק הקשר.
11 ימים מסוייטים של חוסר ודאות, חרדות, ללא שינה ואוכל, בהם נחשבו גלי וזיו כנעדרים.
ביום ה- 11 המשפחה קיבלה את ההודעה: גלי וזיו חטופים בעזה.
גלי וזיו חיו במשך שנתיים את הגהינום הבלתי פוסק בעזה ונאבקו לשרוד מידי יום, בעוד המשפחה נלחמה כאן את מלחמת חייהם - להשיבם הביתה.
גלי וזיוי סוף סוף בבית אבל עכשיו מתחיל המסע הארוך באמת,
מסע של החלמה, שיקום ובנייה מחדש של חיים שלמים.








אחים, תאומים, בלתי נפרדים
גלי וזיו, תאומים בני 27 מקיבוץ כפר עזה. הם החברים הכי טובים, תמיד ביחד, לא נפרדו מהרגע שנולדו. אביהם דורון, נכה סיעודי מייחל לשובם – כמו גם אמם טליה, בני משפחתם והקהילה כולה.
הלב הגדול והאישיות החמה של גלי וזיו משכה אליהם חברים רבים לאורך השנים. כל מי שמכיר אותם יודע כמה טוב לב, צניעות, שמחת חיים ונתינה יש בהם. שניהם משחקים כדורגל מגיל צעיר, אוהדים שרופים של מכבי תל אביב בארץ, דורטמונד וליברפול בחו"ל ושועלי כפר עזה בלב. שניהם אוהבים מאוד מוזיקה ואת עבודתם כתאורנים בחברת ההגברה "סינקופה".







